ערבים ימך שמם מאמינים בקל אחד צריך שדאעש ילמדו אותם מאיפו הדג מדבר אידיש

חולירות בטירוף!!!!!!!!!!!

כמה הרהורים שעלו בי בעקבות הכתבה:
א. קצת לא מצליחה להבין על מה ולמה נרעשו כולם בה בשעה שבסמינר יהדות למתקרבים עולות שאלות חמורות הרבה יותר שנובעות כמו בכתבה זו מבורות תמימות וחוסר ידע.. אדרבה זו ההזדמנות לנצל את המומנטום ולפרסם כתבות עם תשובה רלוונטית לנושא ולנצל את העתוי להגדיל את שמו של הקב"ה.
ב. אמר פעם אחד מאדמורי פולין: אפשר להסכים עם הקב"ה ואפשר לכעוס עליו העיקר אל תפסיקו לדבר עליו. כמה שהקמפיין עיוות את מציאות הקב"ה לפחות הוא העלה אותו לסדר היום..
ג. הבעש"ט הקדוש אומר כי כל דבר שאדם רואה הוא בהשגחה פרטית ונועד לעורר אותו ללמידה ותשומת לב מחודשת. כתבה זו עוררה אותי לבדוק איפה במהלך חיי בדקות אני משווה את הקב"ה לבן אדם בעצם זה שאני מנסה להבין את חשבונותיו ומחליטה שהוא עשה לי את זה כי הוא כועס עלי ורוצה להעניש אותי וכד' או שבטוחה שאני יכולה 'לעקוף' אותו להרויח כסף יותר ממה שנקצב לי בר"ה ועוד ועוד.. כל אחד יכול למלאות דוגמאות נוספות מעצמו. ובמקומות האלו אצלי אתמקד בתיקון ולא ברעש ומחאה כמה ש"ההוא' לא בסדר.

שנזכה לגאולה השלימה בקרוב ממש.

סיון רהב – מאיר מספרת בעמוד הפייסבוק שלה היא "יועץ התקשורת ירח טוקר צלצל אליי כעת עם סיפור מצחיק ועצוב.
הוא קיבל טלפון ממישהי שעובדת עם חברה מסחרית, ובפיה הבקשה הבאה: "העלינו קמפיין חדש ואנחנו קצת מתוסכלים. חשבנו שהקמפיין יעורר המון זעם בקרב הציבור הדתי אבל הסיפור ממש לא עולה לכותרות. אומרים שאתה יחצ"ן שמבין טוב במגזר הדתי והחרדי, אתה יכול לעזור לנו?".
איך לעזור, שאל טוקר.
והיא ענתה: "אולי לארגן מחאה של ח"כים? אולי איזה מכתב של רבנים נגדנו? אנחנו חייבים לעורר באזז נגד הקמפיין. ציפינו להרבה יותר מזה, וכלום לא קורה".
בהמשך הפוסט כותבת רהב – מאיר: "אפשר ללמוד מפה המון, על כל כך הרבה דברים: על מה חילונים חושבים על דתיים, על מה פרסומאים חושבים על דתיים, על מה דתיים עושים ואומרים ואיך הם נתפסים, על מה התקשורת מספרת בדרך כלל על דתיים וחילונים, ועל ציניות".
ובכן, אתם הייתם היחצנים שהסכימו לעבוד אתם אחרי שטוקר סירב?